חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

גזר דין בתיק פ"ח 873/05

: | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי ירושלים
873-05
10.7.2006
בפני :
1. משה רביד - אב"ד
2. אורית אפעל-גבאי
3. אהרן פרקש


- נגד -
:
מדינת ישראל
עו"ד ניק קאופמן
:
עבד-אל-מועז דיב ג'ועבה
עו"ד אנואר אבו לאפי
גזר דין

האישום

1.         הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעבירת רצח, עבירה לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: " חוק העונשין") ובשתי עבירות של ניסיון לרצח, עבירה לפי סעיף 305(1) לחוק העונשין. על פי עובדות כתב האישום החליט הנאשם להרוג יהודי כמעשה נקם, בין היתר עקב הנחת ראש חזיר במסגד "חסן בק"
בתל-אביב - יפו (להלן - "מסגד חסן בק").

ביום 24.8.05, בשעות הבוקר, נסע הנאשם מביתו בחברון לעיר העתיקה בירושלים, מתוך מטרה לדקור למוות יהודי ולאחר מכן לערוף את ראשו ולהשליך את ראשו בפתח רחבת הכותל המערבי.

על מנת שלא להיתפס, קנה הנאשם את הסכין רק כאשר הגיע לרובע המוסלמי בעיר העתיקה. אורך הלהב של הסכין היה 20 ס"מ (להלן - "הסכין"). את הסכין החביא הנאשם מתחת למעילו.

בשעה 20:30, לאחר שהנאשם יצא מהמסגד בו התפלל, הוא הבחין בשמואל אליהו מע"ט ז"ל (להלן - "המנוח"), בסמי ויסברט וביעקב רפפורט, החוזרים מהכותל דרך "שוק הנוצרים". מאחר שלשלושה היתה חזות חרדית, החליט הנאשם לבצע בהם את זממו.

משחלפו הללו על פניו הסתער עליהם הנאשם, כשהוא מניף את הסכין לכל עבר, על מנת להרוג לפחות אחד מהם. יעקב רפפורט הצליח לחמוק מהמקום ללא פגע. את סמי ויסברוט דקר הנאשם במפשעתו הימנית וגרם לו לפצע בעומק של 4 ס"מ שנתפר בבית חולים, אליו פונה באמבולנס.

את המנוח דקר הנאשם מספר רב של פעמים בבית החזה ובבטן. כתוצאה מכך נפל המנוח ארצה. בעודו מוטל על האדמה, נעץ הנאשם את הסכין במפשעתו השמאלית ובכך גרם לקרע מלא בעורק ובווריד הפמורליים. המנוח פונה לבית חולים, שם נפטר כתוצאה מאיבוד דם רב מפצעיו.

הראיות לעונש

2.         העונש לעבירת רצח (זולת במקרים חריגים - סעיף 25(ב) לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א-1971, שגם בהם ניתן לבית המשפט שיקול דעת לסטות מעונש החובה - "אין חובה להטיל עליו מאסר עולם"; ראו לעניין זה ע"פ 4379/02 פלוני נ' מדינת ישראל, תק-על 2006(1) 649 (2006)) - הוא "מאסר עולם ועונש זה בלבד" (סעיף 300(א) לחוק העונשין), זולת אם המקרה בא בגדרו של סעיף 300א לחוק העונשין, המאפשר לבית המשפט להטיל עונש קל ממאסר עולם בנסיבות מסוימות המנויות בסעיף. הנסיבה לעונש מופחת החלה בעניינו מצויה, לטענת הסנגור, עו"ד אנואר אבו לאפי, בפסקה (א)(2) לסעיף, בה נאמר:

"על אף האמור בסעיף 300, ניתן להטיל עונש קל מהקבוע בו, אם נעברה העבירה באחד מאלה:

(א) במצב שבו, בשל הפרעה נפשית חמורה או בשל ליקוי בכושרו השכלי, הוגבלה יכולתו של הנאשם במידה ניכרת, אך לא עד כדי חוסר יכולת של ממש כאמור בסעיף 34ח -

(1)...

(2) להימנע מעשיית המעשה".

3.         כדי לאשש טענה זו, הגיש הסנגור חוות דעת של המומחה דר' מוסטפה מג'אהד, נוירולוג ופסיכיאטר. מטעם המאשימה הוגשה חוות דעת של הפסיכיאטר דר' חיים גרינשפן. בנוסף, הגיש ב"כ המאשימה, עו"ד ניק קאופמן, את שתי הודעותיו של הנאשם וכן צפינו בקלטת, המתעדת את ביצוע הרצח.

4.         לדעת דר' מוסטפה מג'אהד, הנאשם מסוגל להבין את מה שעשה, אלא שהוא לוקה בהפרעה הזייתית, שפרושה כדבריו [בתרגום לשפה העברית]: "אמונה כוזבת אשר אינה משותפת לאחרים באותו גיל, חינוך ותרבות ואתה לא יכול לשכנע אותו כנגד האמונה בצורה הגיונית. אין לכך כל קשר לחינוך וזה בעיקר עניין של אופן חשיבה". לנאשם, כדבריו, יש הפרעה שיטתית מקובעת כי "השיכנזי" עומדים, ככלל, מאחורי כל הבעיות באזור והבעיות של הבן שלו, בפרט.

            בחקירתו הנגדית הסכים המומחה, שיש חשיבות לדברים שאמר הנאשם בסמוך לאירוע. הכוונה לאמור בהודעות הנאשם, שהסנגור המלומד לא העבירן לעיונו. עוד הסתבר מחקירתו, כי המומחה בדק את הנאשם במשך שעה ועשר דקות.

            המומחה הופנה להודעה ת/2, שמסר הנאשם ביום 16.10.05, כחודשיים לאחר מעשה הרצח, שבה נאמר בשורות 9-8: "שאלה: למה לא חתכת את ראשו של המתנחל לאחר שרצחת אותו? תשובה: היו בדיקות בטחוניות היו אנשים". המומחה אישר, שהנאשם נמנע מהשלמת תוכניתו משום שחשש מאנשים שהיו בסביבה, וכן חשש שייעצר. לדברי המומחה, במעשה הרצח הושלמה תוכניתו של הנאשם. יחד עם זאת, אין הוא יודע אם הנאשם פחד להשלים את חפצו בנסיבות שנוצרו לאחר הרצח. המומחה לא ערך לנאשם מבחנים פסיכו-דיאגנוסטיים, ולדעתו גם אין צורך בכך, כי אין בדיקה שיכולה לאשש מחשבות שווא.

5.         דר' חיים גרינשפן בדק את הנאשם בתנאי אשפוז במשך כחודש, עיין בהודעות הנאשם ובפרוטוקולים של דיוני בית המשפט שקדמו להכנת חוות דעתו, ודאג לעריכת מבחנים פסיכו-דיאגנוסטיים. לדעתו, אין לנאשם מחשבות שווא. אמנם הנאשם חש שנאה עמוקה כלפי המתנחלים ופועם בו הרצון לנקום בהם, אך אין זה עקב מחשבות שווא. גם מבחנים פסיכו-דיאגנוסטיים שללו מצב פסיכוטי. הנאשם הסביר למומחה כי עשה את המעשה כנקמה על הנחת ראש חזיר במסגד "חסן בק" והדגיש שזאת מחויבותו "כמוסלמי לשמור על מוסלמים".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>